חנה זיו זרקה שוברת שיגרה

Written by on 28/04/2015

10731084_829079560486323_3818707023857890536_nשיגרה -רהיטוּת, רגילוּת, הרגל, מצבו של הדבר הרגיל, קביעות. דפוס מסוּיָם החוזר על עצמו, דרך חיים קבועה, רוּטִינָה, שָבְּלוֹנִיוּּת

שיגרע – או האם שיגרה האם זה  רע?

הרבה מאתנו רוצים שגרה כי היא נותנת לנו מסגרת בטוחה, ידועה ומוגנת. לעיתים רבות השגרה יכולה גם להיות מסגרת מגבילה שגורמת לנו שלנו לשבור אותה .ואני לא יכולתי אחרת , לא יכולתי לראות את המחר כמו האתמול, השינוי, התזוזה קדימה לימדה אותי כי כמו מים זורמים שבירת דפוסים והרגלים הם "חיים"ץ

רובנו, המבוגרים, אוהבים לומר כי שגרה זה רע, משעמם, לא משאיר מקום לספונטניות.

אבל האם זה אכן כך? מה יש בשגרה שכל כך מרתיע אותנו?

האם אלו ההרגלים שלנו?

האם אנחנו משתעממים בקלות?

כמה אנחנו מתרגשים ממשהו חדש?.

שקיעה בעמל היום יום

כולנו כבר מורגלים בחיי היום יום, קמים בבוקר, מתכוננים ליום חדש, עושים את אותן פעולות מוכרות כל כך, עבודה, ילדים, זוגיות , אחר הצהריים, להעביר את הזמן, ארוחות ערב, מקלחות, שינה. כל אלה הם שגרה. שגרה מקדמת היא שגרה שמובילה אותנו קדימה אל עבר השאיפות שלנו והיא מאפשרת לנו לצמוח, לגדול, להתחדש וליצור ואילו שגרה מעכבת, היא שגרה המורכבת מפעולות שאינן מקדמות אותי ואינן מאפשרות לי לגדול, לצמוח ולהתקדם.

בשגרה קיים אלמנט מגן, מסוכך ואף ממתן. תחת העיסוק בשאלות הכבדות והמשמעותיות של הקיום כולו וגם קיומנו האישי שלנו, דורשת השגרה את שלה; תובעת בכל כוחה  , ואנו לא עוצרים לרגע לראות, לחוש, לבדוק , שוקעים  תוך עמל היום ־יום ובעיקר שוכחים  את המהות, את הסיבה שלשמה בעצם מתנהלת כל הריצה הסיזיפית הזו.

ובחרת בחיים

אפשר להתקומם כנגד העייפות הזו שהשגרה משרה על כל השותפים לה, אך אפשר גם למצוא בכך נחמה. "אלמלי ניתנה רשות לעין לראות אין כל בריה יכולה לעמוד מפני המזיקין" (ברכות ו, א), מציינת הגמרא. מי הם אותם מזיקים? ניתן לומר שאלו שֵׁדים ויצורים הקשורים למרחב הדמוני והמאגי. אך ניתן גם להטעין את הדברים באספקט פסיכולוגי ולזהות אותם כטראומות היסוד המלוות את היום־ יום שלנו, כאכזבות העצמיות,  פחדים, הכישלונות, חרדות הנטישה וייסורי הבדידות.

כל דבר שקורה, לא קורה סתם כי ככה מתחשק, אלא ישנם רעיון וסיבה העומדים מאחורי כל מה שקורה ומתרחש בחיים, והתזוזה ממקום מוכר, קבוע ויציב לכאורה מתרחשת על מנת שהגיע הזמן הנכון לזוז ולהתקדם הלאה, מתוך עשייה חדשה, אחרת ושונה משהייתה קודם לכן.

עלינו להמשיך ללכת, ולא להישאר ולהיתקע במקום אחד. וזה מה שמבדיל את בני האדם מהמלאכים, שהם עומדים במקום אחד ואינם מהלכים. למלאך תפקיד אחד ויחיד אותו עליו למלא, ואילו לאדם יש את חופש הבחירה והרשות נתונה לבחור לעשות כל שעולה על רוחו עם הנחיה של ״ובחרת בחיים״, והוא יכול ללכת ממקום למקום ולהועיל לעצמו בעשייתו.

.סוד השיכחה

כיצד אפשר ללכת בעולם שחרדת הנטישה של הנפש קרובה הולכת איתנו לכל מקום, כשהבגידה של הקרוב ביותר עוד שורפת את הלב ?!  שהכאב של אתמול מסרב לדהות, כאן נכנס סוד השכחה המצויה בשגרה. באמצעות השכחה אפשר ללכת בעולם בסוג של בטחה ויציבות מבלי לשוות את כל הכאבים לנגדנו תמיד. מהי ההצדקה לכל ההתרוצצות הזו? אצל רוב האנשים ההצדקה נעוצה מחוץ לעצמם: בילד. הכול למען הילד. כמו יהיה הוא זה שיעניק פשר לריצתו חסרת המובן של האב. והילד גדל וגם הוא כהוריו רץ ומתרוצץ, וגם הוא – כמותם – שוכח אט אט את השאלות הגדולות וגם הוא מגלה ברבות הימים את התכלית: הכול למען הילד.

שגרה של לימודים או שיגרה של הכשרה היא בהחלט שיגרה מקדמת ואילו שגרה של ריבים עם בני הזוג היא שגרה מעכבת שאינה תורמת לנו ולהרגשתנו הטובה. גם שגרה מקדמת עלולה לשעמם בסופו של דבר אם לא ניצור בה שינויים מידי פעם.

חשוב שנדע ליצור לעצמנו  הרגלים קטנים  ורק אז נעבור למשימה הבאה, עם הרבה הנאה ללא עומס, או אובדן ההנאה בדרך.


Continue reading

רדיו חוף אילת

Current track
TITLE
ARTIST